זיקת זולתעצמי

והרהורים בנושא הבדידות מול אהבה וזוגיות

SELF PSYCHOLOGY AND LOVE VS. LONELINESS

פסיכולוגיית העצמי של קוהוט היא תיאוריה על התהוות נפשו של היחיד, כפי שהיא מתהווה (או שאינה מצליחה להתהוות) באמצעות מבטו המיוחד של אחר המעמיד עצמו לרשות אותו עצמי מתפתח.

למעט הערת שוליים אחת ויחדה בספרו האחרון :"כיצד מרפאת האנליזה", לא התייחס קוהוט לסוגיית הזוגיות והנישואים, ועם זאת, קריאה מעמיקה של התיאוריה, מצליחה להאיר את שאלות האהבה והזוגיות באור חדש ויחודי: לא כיחסים בין שני סובייקטים לבין האובייקט של תשוקתם, גם לאו דוקא כיחסים בין שני סובייקטים ניפרדים, אלא כסוג מיוחד של קשר- זיקת עצמי- זולתעצמי המכונן אותו. 

האינטימיות הקוהוטיאנית שבין אדם לזולתו, אינה שונה מהאינטימיות הנרקיסיסטית שמקיים אדם עם עצמו. בשונה מהתיאוריות הפסיכואנליטיות אשר ראו בהשקעה הנרקיסיסטית של אדם בעצמו, מעין תחרות על השקעתו בזולת, קוהוט מציע שני זרמים אנרגטיים שונים- הליבידינלי, המכוון כלפי האובייקט, והנרקיסיסטי, המכוון כלפי העצמי. המצאתו הנפלאה של קוהוט היא יכולתו של האדם לכוון אנרגיה נרקיסיסטית לא רק אל עצמו, אלא כלפי זולתו. הזולת המכוון אנרגיה נרקיסיסטית אל עצמי אחר, הופך לזולתעצמי עבורו.

האפשרות לקיים בתוך זוגיות קשר שאינו יחס בין אובייקט לסובייקט אלא בין עצמי אחד לזה שמכונן אותו, הינה מצב בו מתבטלת הניפרדות בין השניים, ויחד עימה מתבטלת גם ה"התחשבנות האנרגטית" בה הנתינה לאחר היא על חשבון הנותן. אפשרות רדיקלית כזו, מצוייה בתוך הפוטנציאל העצום של מושג הזולתעצמי.

ההרצאה המובאת לעיל , מתוך יום עיון על זוגיות בראי התיאוריה הקוהוטיאנית , דנה במצבים של בדידות אל מול אהבה שייכות וזוגיות, כנגזרים מתוך הטרמינולוגיה הקוהוטיאנית ובעיקר מתוך המושג "זולתעצמי". מאמר שנכתב ונערך על פי הרצאה זו, התפרסם בגיליון אפריל 2009 של פסיכואקטואליה.

להרצאה

על האתגר המרתק לנסות לשלב את שפת התיאוריה הקוהוטיאנית לתוך שפת הטיפול הזוגי, אני שמחה להודות לידידיי באגודה לטיפול זוגי ומשפחתי, אורנה פרידמן וד"ר עומר לנס, אשר פנו אליי בעקבות הכרות והערכה לתיאוריה הקוהוטיאנית, וביקשו ממני לסייע בהגהת יום עיון בנושא זה, שנערך בקיץ 2008.



כל הזכויות שמורות ©.