האתר הוא דרכי לחלוק עימכם משהו מחווית המפגש המשמעותי הזה עם פסיכולוגיית העצמי, כתיאוריה פסיכולוגית שחורגת מתוך הגדרתה ככזו. אפשר אולי להעז ולהציע לראותה כפילוסופיית חיים. 

מהי פסיכולוגיית העצמי

אסכולה זו, אותה הגה ויסד היינץ קוהוט, פסיכואנליטיקאי יהודי יליד וינה אשר חי בארה"ב ופעל במחצית השנייה של המאה העשרים, הכניסה לתיאוריה הפסיכואנליטית הקלאסית שינוי מהותי ורדיקלי, אותו אבקש להציג באופנים שונים דרך הדוגמאות והמאמרים שבאתר. 

בתמציתיות, תיאוריה זו משנה את ההתבוננות הפסיכואנליטית הקלאסית באדם , ורואה אותו לא כמי שהדינמיקה הפסיכולוגית שלו מצוייה בזרמים התת קרקעיים והאפלים של הלא מודע האסור והמודחק , הרודף אותו ומאיים לפרוץ להכרה, אלא כמי שהוויתו מצוייה במשאלה המתמדת להגביה עוף חרף קשיים פנימיים וחיצוניים, לממש את פוטנציאל עצמיותו ולחוות את הנגיעה בקיום הגרעיני שבו, שהוא לעולם מעבר לביוגרפיה ולפצעי העבר.

פסיכולוגיית העצמי משיבה אל הפסיכואנליזה, אשר הושפעה במידה רבה מהשנים הנוראות ביותר בתולדות האנושות של מלחמת העולם השנייה, את האמונה בטוב הבסיסי שבאדם , השואף לעולם להתממש גם אם בדרכים עקלקלות, חרף הכשלים והסבל הבלתי נמנע שהם לעיתים מנת חלקו בעולם.

עמדה סובייקטיבית חוויתית וויתור על האובייקטיביות

הפסיכולוגיה המודרנית מאז פרוייד, נטלה לעצמה את העיסוק "המדעי" בנפש, ועשתה זאת דרך החקירה האנליטית, דהיינו ניתוח הנפש לרכיביה והתבוננות בה כמושא חקירה אובייקטיבי, כמעט חיצוני , הניתן לכימות ומדידה. לעומתה, פסיכותרפיה ברוח פסיכולוגיית העצמי אינה מבקשת לנתח את הנפש כמטרה טיפולית, אלא לאפשר לאדם לחוות את החוויה הנפשית במלואה, כפי שלא התאפשר לו מסיבות שונות, חלקן תולדת חסכי עבר וחלקן בשל חוסרי ההווה.

אתר זה והדברים הנכתבים בו, הינם בעלי אופי תיאורטי וחוויתי גם יחד: העדפתי הברורה לתיאוריה הקוהוטיאנית על פני תיאוריות פסיכולוגיות אחרות, המוכרות לי אף הן מתוך הכשרתי המקצועית רבת השנים כפסיכולוגית קלינית , אינה מאפשרת לי הפרדה בין חוויתי האישית כמטפלת , לבין איכויותיה "האובייקטיביות" של התיאוריה.

בימינו, כאשר התרבות הפוסט-מודרנית מציעה ויתור על אמת אובייקטיבית אחת וקבלת האכסיומה החדשה של ריבוי נקודות מבט , המעבר לחשיבה סובייקטיבית הינו מחוייב המציאות. עיקרון זה הוא אחד מעמודי התווך של פסיכותרפיה ברוח פסיכולוגיית העצמי - הויתור המוחלט על הדרישה ל"אובייקטיביות" הן מעצמי והן מאחרים, והשיכלול המתמיד של עמדה סובייקטיבית והקשבה אמפתית קרובת חוויה בחיים בכלל ובטיפול הפסיכולוגי בפרט.

מהי רוח פסיכולוגיית העצמי?

אין ספק שזו שאלה קשה במיוחד ולא ניתן למצוא לה תשובה ,בודאי לא כזו שיכולה להיכתב במילים על דפי אתר. עם זאת, לא מצאתי תיאור יפה ומדוייק יותר מאשר הביטוי "רוח פסיכולוגיית העצמי", בבואי לתאר משהו מההוויה השלמה החיונית והבריאה , אותה מבקשת פסיכולוגיית העצמי להשיב למטופליה, למטפליה ולכולנו בני האדם באשר אנו.

רוח זו מצוייה למשל בויתור על הדואליות ועל הניסיון לראות את האדם כ"ישות קבועה" כביכול, המתקיימת בניפרד מהסובב אותה. במקום זאת- קבלת האדם כמצוי בתלות הדדית מתמדת עם הסביבה. התגליות הפוסט מודרניסטיות של המדעים וההתפתחויות התרבותיות חברתיות העכשויות , מאפשרות לפסיכולוגיה דיבור מסוג אחר, המציע את עיקרון ההתהוות המשותפת על פני עיקרון הניפרדות, ופסיכולוגיית העצמי מייצגת היטב עיקרון זה.

ויתור אחר שנגזר מן הויתור על האובייקטיביות הוא הויתור על השיפוט המקדמי, כולל זה הקרוי "דיאגנוזה", ועל השיפוט בכלל. במקום דיאגנוזה חיצונית, אובייקטיבית, מציעה פסיכולוגיית העצמי את שיכלול האמפתיה ככלי מרכזי - האמפתיה היא גם האמצעי הדיאגנוסטי וגם הכלי המרפא העיקרי. הבנה זו של מרכזיות האמפתיה יכולה לתת מושג נוסף על רוח פסיכולוגיית העצמי. החמלה , מושג מקביל המגיע מהבודהיזם הטיבטי ומשמעותו עמדה א- דואלית אל מול האחר והתייצבות לא שיפוטית למענו, מיטיב אף הוא לתאר את אופי נוכחותו של המטפל הקוהוטיאני אל מול המטופל.

פסיכולוגיית העצמי ודיסציפלינות מקבילות

את הרוח הזו, קל לפעמים למצוא דוקא במפגשים עם דיסציפלינות אחרות ועולמות תוכן תרבותיים שונים. כך למשל, היא נושבת באופן ברור בנקודת המפגש שבין פסיכותרפיה מערבית המבוססת על פסיכואנליזה, לבין פילוסופיה ופסיכותרפיה מזרחית (בעיקר הבודהיזם). חיבור אפשרי זה מרתק בעיני, וחלק מהרהורים אודותיו ואודות ההשלכות שעשויות להיות לו על התרבות שלנו בכלל ועל בריאות הנפש בפרט, מופיע באתר .

הרוח המאחדת הזאת, אשר מבקשת שלא לפצל בין אדם לבין עצמו ובין אדם לבין העולם הסובב אותו, מצוייה גם באמנות, בספרות ובשירה. עבורי הוותה תיאוריה זו, ועדיין מהווה, גשר נוח ובטוח המחבר בין עיסוקי העיקרי כפסיכותרפיסטית, לבין מרחבים אחרים ומקבילים המרתקים אותי , ותחום הכתיבה והיצירה מהמרכזיים שבהם. 

כל החומר המצוי באתר נכתב על ידי בזמנים שונים ולצרכים שונים. ערכתי אותו מחדש באתר ,באופן שיקל על ההתמצאות ועל הקריאה הוירטואלית. חלק מהחומר התפרסם כבר באתרים פסיכולוגיים אחרים, בעיקר אתר האיגוד לפסיכולוגיית העצמי ולחקר הסובייקטיביות שאני שותפה לניהולו ו/או בכתבי עת מקצועיים.

אני מקווה שאתר זה יהווה חוויה מהנה למבקריו. אם יהיה בו, ולו במעט, בכדי לקרב את הציבור הרחב אל משנתה של פסיכולוגיית העצמי, ואת אנשי המקצועות הטיפוליים אל העשייה הקלינית ברוח פסיכולוגיית העצמי- דייני.

כל הזכויות שמורות ©